שמי מיכל שמאי, נשואה ואמא ל-4 ילדים מקסימים.

את לימודי באדריכלות עיצוב פנים סיימתי בשנת 2002 ומאז אני עובדת במקצוע, במשרדי עיצוב פנים ואדריכלות, ובתעשיית הנגרות והמטבחים. במשך השנים התמחיתי בתכנון מרחב מגורים, SPACE PLANING, הכולל עיצוב מטבחים. אבל הסיפור האמיתי מתחיל עוד בילדותי.

גדלתי בתל אביב והתגוררתי עם 2 אחים בחדר בדירה קטנה בת 2.5  חדרים, ללא פרטיות.

אני זוכרת שתמיד התביישתי בחדר שלי וחלמתי שכשאהיה גדולה הבית שלי יהיה אחר. אני מאמינה שהייתה לזה השפעה הרבה על חיי ואפשר לומר שזה מה שמשך אותי להיות מעצבת פנים.

מילדותי הייתה לי אהבה גדולה לחיות. לכן הלכתי ללמוד תואר ראשון במדעי בעליי חיים בבאר שבע. כשהייתי בסיום השנה השנייה ללימודי עברתי תאונת דרכים קשה ובעקבות טיפולים רבים שעברתי באזור המרכז, עברתי לפקולטה לחקלאות להמשך התואר.

שם באמצעות חברה ללימודים הכרתי את בעלי מאיר וישר עברנו לגור יחד .

 זמן מה לאחר שילדתי את בני הבכור עברנו לדירה בת 50 מ"ר בקיבוץ, בה חדר שינה אחד. מה עושים?

להזכירכם עדיין לא למדתי עיצוב פנים. נכנסתי לדירה ואמרתי למאיר הילד שלי לא יישן במרפסת. אז מה נעשה הוא שאל? הסתכלתי רגע בדירה ועלה לי רעיון –  נהפוך את המטבח לחדר שינה לתינוק. נוריד את הארונות המטבח ועל הקרמיקה נדביק טפט, ובסוף נסגור את החדר בדלת. ואת פינת האוכל נהפוך למטבח החדש, שבקצהו נציב שולחן קטן מחובר לקיר כמו דלפק, שיספיק ל 4 אנשים.

 למזלנו, בת דודה של מאיר בדיוק קנתה דירה ולא רצתה את ארונות המטבח שהקבלן סיפק, ונתנה לנו אותם במתנה, מטבח קטן כ- 3 מטר ללא ארונות עליונים, שאותם בנינו לבד. הקונספט של מטבח פתוח לסלון עדיין לא היה מקובל ועל אי או דלפק עדיין לא שמעו, אבל זה מה שהתאים ביותר  לנו. לאחר שנים נודע לי על המהפכה שהובלתי בקיבוץ –  לא עוד ילדים שישנים במרפסות.

בהמשך עזרתי גם לאמי לשפץ את דירת המגורים, שבה גדלתי. לתכנון החדש הייתה הצלחה גדולה. עד היום אמי נהנית מהדירה.

באותו זמן כולם התחילו לשבח אותי על השינויים בדירת אמי, ושאלו –  למה לא תהפכי את זה למקצוע? לפתע "נפל לי האסימון". הבנתי, שנהניתי מאוד מהתכנון "הרגיש לי כמו פזל" כל חלק ניכנס למקומו וביחד נוצרת התמונה המושלמת. והרי אחד הדברים שאני באמת אוהבת, מאז שאני זוכרת את עצמי, זה הרכבת פזלים.

ואז החלטתי ללמוד אדריכלות עיצוב פנים. במשך השנים התגוררנו בדירות רבות במדינות ויבשות שונות וכל דירה, גם אם היא שכורה, התאמתי לצרכים המשתנים של המשפחה, כך שנרגיש "בבית" במקום.

כשהגעתי לבולטימור שבארה"ב התמזל מזלי, והתקבלתי לעבוד במשרד עיצוב פנים שבראשו עמדה לורן, אישה מדהימה עם מחשבה מעמיקה, שלימדה אותי דרך חדשה למחשבה על תכנון חלל. מכאן הייתה הדרך סלולה להתאהב בתכנון מרחב מגורים (נישה בתוך אדריכלות פנים) SPACE PLANING .

בשנות עבודתי בארה"ב התפתחתי בתחום זה. כמובן שהידע שלי בעיצוב מטבחים טרם רבות לעניין, הרי זהו אזור חשוב בבית. לורן מאוד העריכה את צורת המחשבה שלי ועזרה לי להתפתח בכיוון.

בשנים האחרונות, מאז שחזרנו לארץ עבדתי בחברות מטבחים, בתעשיית הנגרות, ובמשרדי אדריכלות. תמיד ניסיתי לעזור ללקוחות שהגיעו אלי, להסתכל במבט יותר מעמיק איך הם היו רוצים לראות את החיים שלהם בדירה/בית החדש.

נפלא ממני כל פעם מחדש לגלות, שאפילו לקוחות שעבדו עם אדריכלים ותכננו את הבית הפרטי שלהם, לא ירדו לפרטי הריהוט, גודלו, ומיקומו. לפעמים אפילו לא הבינו את התוכניות של הבית שלהם, שתוכנן לכאורה, עבורם. במקרים רבים עזרתי ללקוחות לשנות תוכניות. גם אם העלות הייתה גבוהה, הם הבינו, שהשינוי יקנה להם חיים נוחים יותר ולכן ההשקעה כדאית.

אני מאמינה שהניסיון האישי הרב שלי תורם רבות להבנה המעמיקה שיש לי בתכנון מרחב מגורים.

 כיום כבר יותר משנתיים אני מחפשת את הדרך הטובה ביותר, בה אשלב את התשוקה שלי לתכנון מרחבים, עם האפשרות להגיע לכמה שיותר אנשים ולעזור להם בתכנון חללים בדירתם/ביתם..

ולכן החלטתי לצאת לעצמאות. וכך להביא את הרעיונות שלי לזוגות, עוד בטרם חתמו על חוזה קניית דירה שכל כך חלמו עליה. לעשות איתם חשיבה מעמיקה, איזה שינויים כדאי להכניס בתכנון הדירה המיועדת לקנייה, כדי שהחיים יהיו יותר נוחים וקלים.

 המטרה היא –  שהמשפט זו רק דירה ראשונה – ימחק מהלכסיקון.

כך נוצר הרעיון של PLAN MY SPACE.

כתבו לי...